VM - Shopping cart

 x 

סל הקניות ריק

מועדפים

דף המועדפים שלך ריק!

אנחנו
כאן בשבילך!

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

אוטיזם הוא לקות קשה הגורמת להפרעה משמעותית בתפקוד לכל אורך החיים. למרות חומרת ההפרעה עם התערבות מוקדמת ואינטנסיבית, חלק מהילדים יראה התקדמות מרשימה בתחומי התפתחות שונים. קיים שוני רב בהתקדמות בטיפול בין ילדים בספקטרום האוטיסטי. למרות שחלקם ישתפר באופן דרמטי, רוב האוכלוסיה הלוקה ב-ASD תמשיך להתמודד עם קשיים בולטים בניהול חיים עצמאיים, השתלבות במערך התעסוקה, פיתוח יחסים חברתיים ובבריאותם הנפשית, ללא קשר לרמתם הקוגניטיבית של החולים. המטרות העיקריות בטיפול הן לשפר את התפקוד העצמאי ואת איכות החיים של הילד, להפחית במידה ניכרת את המאפיינים הבסיסיים של ASD כדי לאפשר למידה, התפתחות ופיתוח יכולות חברתיות, להפחית התנהגויות מאתגרות ומתן תמיכה והדרכה למשפחות.

ההתערבות הטיפולית באוטיזם מבוססת בעיקרה על התערבות חינוכית, התנהגותית ושיקומית בצד התערבות תרופתית. טיפולים אלה מתרכזים בפיתוח תקשורת, כישורים חברתיים, כישורי חיים, משחק, יכולות אקדמיות וקוגניטיביות והתייחסות לבעיות התנהגות. בנוסף, יש חשיבות בטיפול בבעיות הרפואיות ובהפרעות פסיכיאטריות נלוות. הטיפול התרופתי אינו מרפא את התסמינים הבסיסיים המאפיינים את האוטיזם (קושי חברתי, שפה ותקשורת והתנהגות סטריאוטיפית), אך יכול להקל ולשפר הפרעות התנהגותיות נלוות. חשובה במיוחד התמיכה במשפחה.

הטיפול חייב גם להתמקד במשפחה ולא רק סביב הילד. הורים ואחים של ילדים עם ASD סובלים מדיכאון ומלחץ יותר ממשפחות רגילות או לילדים עם לקויות התפתחותיות, ולכן מתן תמיכה לשימור הבריאות הרגשית והפיזית במשפחה הוא חשוב ביותר. מתן מידע על ASD, הזמינות של שירותים טיפוליים לילד ולמשפחתו, הדרכת ההורים, קבלת תמיכה מהמשפחה המורחבת ומהקהילה, הם אלמנטים חשובים בטיפול במשפחה ובהעצמתה.

במהלך שני העשורים האחרונים מחקרי ההתערבות באוטיזם התרכזו בילדים צעירים עם ASD בגלל האבחון המוקדם והתוצאות הטובות של התערבות אינטנסיבית מוקדמת.

לאחרונה יש הסכמה שמספר עקרונות ומטרות חייבים להופיע בכל תכנית טיפול. עקרונות אלה כוללים: התחלת טיפול מיד עם קבלת האבחנה, התערבות אינטנסיבית של לפחות 25 שעות פרטניות בשבוע, תכנית טיפול מפורטת המתמקדת בתחומי התפתחות מגוונים, פעילויות חינוכיות המותאמות להתפתחות הילד ולמטרות תכנית הטיפול שלו, יחס מדריך-תלמיד קטן או לימוד בקבוצות קטנות, הדרכת המשפחה וקידום אינטראקציות עם ילדים בעלי התפתחות תקינה. בנוסף, חובה למדוד את ההתקדמות, לדווח על השגת מטרות הטיפול ולשנות את המטרות והגישה לפי הממצאים. מומלצת מידה רבה של מובנות בלמידה (רוטינות יום ידועות, שימוש בעזרים ויזואליים, לוחות פעילות, מובנות פיזית) להפחתת המוסחות בלמידה. לבסוף, יש לעבוד על הכללת ההישגים בסביבה טבעית מחוץ למסגרת הטיפולית.

 

הגישה ההתנהגותית (ABA (applied behavioral analysis 

הגישה הנחקרת ביותר בספרות כוללת טיפול מוקדם ואינטנסיבי, תוך היעזרות בטכניקות הוראה שנועדו לשנות התנהגות בדרך הניתנת למדידה. הגישה מבוססת על "תיאוריית הלמידה" של סקינר ועל גישות התפתחותיות. מטרת הטיפול היא לימוד רפרטואר התנהגויות נורמטיביות, פיתוח החיקוי והשפה והכחדה של בעיות התנהגות.

השלב הראשון של הלימוד הוא מובנה ומבוסס על למידה ב- (DTT-Discrete-Trial-Treatment), טכניקת שבה מפרקים כל מיומנויות לסדרה של צעדים קטנים, כשכל צעד מכין את הקרקע לצעד הבא. בהמשך, לימוד כל צעד באופן חוזר (mass trial) עד רכישתו. צורת הלמידה מתבססת על רצפים נפרדים של שלוש יחידות בסיסיות: גירוי - תגובה - תוצאה. החשיפה היא לכמות מידע קטנה בכל פעם, כאשר התגובה המצופה מהילד היא מוגדרת ומחוזקת על ידי המטפל. יש שימוש ברמזים במידת הצורך והדהייתם עד לקבלת התגובה הרצויה. שימוש בחיזוקים - החיזוקים משמשים ככלי להגברת המוטיבציה. יש חיזוקים מילוליים, חיזוקים פיזיים וחיזוקים חברתיים.

בתחילה מתבצעת הלמידה בתנאים מובנים ומותאמת בצורה ובתוכן לילד. יש חשיבות להכללת הנלמד מעבר לסיטואציה הנלמדת ומעבר למטפלים בסיטואציות יומיומיות ועם מגוון אנשים. עד גיל שלוש שנים, היקף התכנית הוא של 30-20 שעות לימוד שבועיות, ומעל גיל זה, עד 40 שעות שבועיות במתכונת של אחד על אחד. בהמשך, הלימוד הופך לגמיש ומתבצע ב"סביבות טבעיות". יש שימוש בטכניקות של "למידה מזדמנת" (incidental-teaching), למידה של כישורי מפתח ( pivotal-response-training) ולמידה מחבר (peer-mediated) התכנית נבנית על ידי אנשי מקצוע עם הכשרה בניתוח התנהגות ומתבצעת על ידי מטפלים התנהגותיים. 40-30 אחוז מהילדים שטופלו בגישה זו הראו שיפור דרמטי ב-IQשפה, יכולות אקדמיות וכישורי חיים.

במקרים של התנהגות חריגה, יש צורך לבצע ניתוח התנהגות פונקציונלי (functional-behavioral analysis) הכולל בירור המקור והסיבה להתרחשות ההתנהגות הבעייתית (לדוגמה, קבלת תשומת לב המבוגר, השגת חפץ, פעילות או גרייה, בריחה ממצב לא רצוי או מדרישה). ניתוח פונקציונלי מאפשר תיאור הבעיה, שכיחותה ועוצמתה, זיהוי אירועים מקדימים להופעתה או המופיעים לאחריה וגורמים לשימור הבעיה, העלאת השערות לגבי מקורה ואיסוף מידע מתצפיות שנועד לבחון אותן. בהתאם לממצאים מפתחים תכנית התערבות להפחתת הקושי ההתנהגותי. 
 
הגישה ההתפתחותית (Developmental)

מבוססת על מודל התפתחותי שתואר על ידי Rogers ב-1996. מוקד ההתערבות הוא ביצירת מצבי אינטראקציה חברתית עם הילד שיביאו לפיתוח החיקוי, המשחק והתקשורת הבין-אישית. אבני היסוד של ההתערבות כוללים לימוד חיקוי והעלאת המודעות להדדיות וקשר חברתי וכן מעורבות של צוות מטפלים רב-תחומי הכולל פסיכולוגים, קלינאי תקשורת, ריפוי בעיסוק וחינוך מיוחד, העובדים עם הילד ועם הוריו.

מודל Denver מבוסס על טיפול בחסרים המרכזיים באוטיזם כמו חיקוי, שיתוף ברגשות, "תיאוריית המיינד" ותפישה חברתית, על ידי שימוש במשחק, פיתוח יחסים הדדיים עם המטפל ופעילויות המגבירות חשיבה סימבולית ומדגישות את הכוח הטמון בתקשורת. הגישה מבקשת לפשט לילד את העולם החברתי כדי שיספוג דרך הלמידה את החשיבות בהדדיות החברתית. המשחק הוא אלמנט בסיסי בטיפול המקדם תקשורת חברתית, רגשית והתפתחות קוגניטיבית. ייעוץ למשפחה מהווה חלק חשוב בטיפול. לא בוצעו מחקרים השוואתיים לבחינת יעילות גישה זו.

 

טיפול אינטראקטיבי התפתחותי (D.I.R Relationship Developmental Individual Difference) 

גישה זו תוארה לראשונה על ידי Greenspan & Wieder ונקראת גם Floor time. תיאוריה זו מתבססת על חשיבות הקשר בין רגשות והתפתחות הילד. ילד עם התפתחות תקינה מקשר בין הרגשות והרצונות לבין ההתנהגות והמילים. לילד עם בעיות תקשורת יש קושי ולכן התנהגותו אינה מאורגנת, ומכאן שתפקיד המטפל וההורה הוא לעזור לילד להבין את הקשר בין רגשותיו להתנהגותו. ברגע שיש רגש מאחורי הלמידה, הלמידה תהיה יעילה יותר. גישה זו אימצה שלושה עקרונות טיפוליים:

א. מעקב אחרי רצון הילד ועידוד קשר הדדי שמקורו ביוזמה הספונטנית של הילד.
ב. יצירת אינטראקציות חצי-מובנות דרך משחק אינטראקטיבי, שבהן הילד לומד לפתור בעיות ומטרתן לקדם מטרות לימוד קוגניטיביות ושפתיות. בשלבים הראשונים מעודדים את הילד להתייחס לזולת, להתקרב אליו ולפתח עימו תקשורת דו כיוונית ללא מילים. בשלבים המאוחרים יותר, מעודדים התבטאות מילולית של רגשות ורעיונות בשימוש רחב של משחקי "כאילו".
ג. חשיפה לפעילויות מוטוריות, תחושתיות ומרחביות המעודדות למידה.

הטיפול מבוסס על תכנית אישית בהתאם לרמה ההתפתחותית, הרגשית והתחושתית של הילד. הטיפול נעשה בחלקו על ידי "משחק" ואסטרטגיות נוספות "על הרצפה", המיועדות לעודד התפתחות קוגניטיבית ורגשית. כמו כן יש עבודה עם תרפיסטים על תחומי השפה, תכנון רצף פעילות, ויסות חושי ועיבוד מידע חזותי-מרחבי. רוב המחקר מבוסס על תיאורי מקרה ולא על מחקרים השוואתיים.

 

TEACCH)Treatment-and-Education-of-Autistic-and-related-Communication Handicapped-Children) 

גישה שפותחה על ידי Schopler וחבריו. המטרה בשיטה זו היא שיקומית תוך שילוב אלמנטים מהגישה ההתפתחותית התנהגותית ועקרונות הלמידה הקוגניטיבית, תוך כיבוד ה"תרבות האוטיסטית", ומתמקדת בקידום ילדים עם אוטיזם לתפקוד עצמאי. הארגון וההבניה של תהליך הלמידה הם מרכזיים ומבוססים על שימוש באמצעים ויזואליים ברורים המותאמים לרמת הבנתו ותפישתו של הילד. עיקרון זה נובע מן הצורך של ילדים עם ASD ברמה גבוהה של ארגון ועקביות, שמקלה עליהם להסתגל ולהבין את סביבתם. גישה טיפולית זו מייחסת חשיבות להבניית הסביבה הפיזית של הלמידה והתפקוד, שימוש בלוח פעילויות וזמנים ידוע מראש לילד, שימוש רב באמצעים חזותיים, הישענות על רוטינות, עם הגמשה לפי הצורך, ומערכות עבודה ולמידה מובנות.

התהליך שם דגש על בניית שגרות יום הניתנות לניבוי וכן על תכנון מדויק של מעברים בין מצבים כדי להפחית חרדות ולעודד הסתגלות. בנוסף, יש שימוש בטיפולים התפתחותיים שונים (ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק). בניית תכנית עבודה אישית מבוססת על הערכה אישית המותאמת ו"תפורה" לצרכיו של כל ילד בכל תחומי התפקוד, תוך התייחסות לנקודות החוזק, סגנון למידה אישי, תחומי התעניינות, צרכים ורגישויות מיוחדות.

 

(RDI (Relationship Development Intervention - (גישה לפיתוח יחסים חברתיים)

עוסקת בהנחיית הורים להיכרות עם הפרופיל הייחודי של ילדם כשהמטרה היא הדבקת הפערים ההתפתחותיים להם גרם האוטיזם. הדרך היא יצירת הרגל לשהייה משותפת נינוחה המאזנת הכלה ואתגר. ההורים לומדים כיצד להרגיל למצבים משתנים ולהכין את הילד לחיים דינאמיים, תוך יצירת מסוגלות, מודעות עצמית ומודעות חברתית.

מטרת תכנית הטיפול היא שיקום ובניה מחדש של יחסי ההנחיה המשתפת עם הילד שנפגעו בגלל האוטיזם ובגלל התגובה הראשונית אליו. ההנחיה המשתפת מלמדת את ההורה כיצד medicinesfinder.com ליצור שהות משותפת חיובית שתגשר ותדביק את הפערים ההתפתחותיים שנוצרו ביכולת ההתמודדות של הילד בספקטרום עם מצבי חוסר ודאות.

ההורים, ביחד עם מנחה מוסמך, לומדים ראשית - כיצד להבין את הפרופיל היחודי של ילדם ולעבור ממצב משבר למצב של הורות יוזמת ומקדמת, ושנית - כיצד להבנות פעילויות ומשחקים המותאמים ברמת הקושי למטרות ההתפתחותיות הראויות.

ההורים לומדים כיצד לנצל את שגרת היום כדי לקדם את יכולת הילד להתמודדות עם שינוים, לעריכת התאמות, לפתרון בעיות ולהבנת התכלית החברתית שביחסים. ההורים לומדים עקרונות הדרכה בסיסיים כמו מנהיגות חיובית ודוגמא אישית, התאמת רמת קושי, התאמת קצב, סגנון תקשורת ומעבר מהורות מגיבה להורות יוזמת.

המחקר מראה שילדים שהשתתפו בתכניות RDI הראו שיפור עצום ביכולת להתמודדות עם חוסר ודאות, התאמות במצבים לא צפויים, דינאמיות בפתרון בעיות והבנת קודים חברתיים. הורים מצביעים על שיפור ניכר באיכות חיי המשפחה ועל השבת תחושת המסוגלות ההורית שאבדה בגלל האוטיזם

 

 

טיפולים נלווים

 

טיפולי שפה

קיימות מספר טכניקות לעידוד תקשורת ושפה, pivotal response training,) ,DTT verbal behavior natural language paradigm) אשר נחקרו ונמצאו יעילות. שימוש בתקשורת תומכת בעיקר ב-PECS (The Picture Exchange Communication System) הוא נרחב וחוצה גישות טיפוליות. PECS משלב ABA עם גישות התפתחותיות פרגמאטיות בהקניית אמצעי תקשורת. המערכת מבוססת על כרטיסיות עם תמונות או סמלים שהילד צריך לתת למטפל כדי לתקשר. התמונות פחות אבסטרקטיות מהשימוש בשפה ועל כן קלות יותר ללמידה ובהמשך הילד יכול להפיק מהן משפטים ארוכים.

לימוד כישורים חברתיים

לאחרונה נעשה שימוש רחב יותר באסטרטגיות התנהגותיות טבעיות יותר ומובנות פחות לשם לימוד כישורים חברתיים. נמצא שלימוד ותרגול התנהגויות של "קשב משותף" (joint attention behaviors) בגיל צעיר מועילים ויכולים לנבא התפתחות שפה חברתית בהמשך. משפחות יכולות לעודד התנהגויות חברתיות הדדיות במהלך היום בפעילויות רגילות. תכנית לימוד של כישורים חברתיים מתמקדת בלמידת תגובה מותאמת ליוזמות חברתיות של ילדים ומבוגרים, בלימוד התחלה חברתית ובהפחתה של התנהגויות סטריאוטיפיות על ידי הקניית מערכת תגובות גמישה ומגוונת ותרגולן. אמצעי התערבות כמו השתתפות בקבוצות חברתיות (social skills groups), שימוש בסיפורים חברתיים (social stories), משחקים חברתיים, לימוד מהדגמות בקלטות וידיאו (video modeling), לימוד "תסריטים" למצבים חברתיים שונים (scripts) ולמידה מחבר (peer-mediated) תוארו כיעילים אך לא נחקרו במחקרים מבוקרים. קיימים מערכי התערבות כתובים ללימוד כישורים חברתיים שמשתמשים בהם בקליניקות ובמערכת החינוך בארצות הברית.

 

ריפוי בעיסוק ואינטגרציה סנסורית (sensory (integration

ריפוי בעיסוק בסיסי מתמקד בלימוד כישורי חיים ובמיומנויות אקדמיות ויכול לקדם כישורי משחק, שיפור קשב והתארגנות בכיתה. אין הרבה עבודות על יעילות התערבות זו, אך למרות זאת היא מומלצת בנוסף או במקביל להתערבויות אחרות. שימוש בטכניקות של אינטגרציה סנסורית נועד לשפר חסרים בעיבוד נוירולוגי של אינפורמציה סנסורית, המאפשרת לילד לתקשר עם הסביבה באופן מותאם יותר. תגובות סנסוריות לא רגילות אופייניות ב-ASD. המטרה בטיפול היא לתת גירויים של מגע, שיווי משקל ותחושה עמוקה כדי להגביר את הריכוז, להפחית את אי השקט ולהוריד רגישויות סנסוריות מוגזמות אחרות שיש לילד. 

גישה אקלקטית

ברוב המסגרות בקהילה קיים שילוב "אקלקטי" של אלמנטים מהגישות השונות המתוארות לעיל בתכנית הטיפול. טכניקות הלקוחות מה-ABA, לימוד מובנה, ריפוי בדיבור, אינטגרציה סנסורית ופעילויות גן רגילות, משולבות בתכנית ההתערבות בהתאם לצרכיו של כל ילד.