VM - Shopping cart

 x 

סל הקניות ריק

מועדפים

דף המועדפים שלך ריק!

אנחנו
כאן בשבילך!

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

מומחים עונים אוטיזם

אתם שואלים, אנחנו עונים.
רק לחברי האתר 'מדברים אוטיזם': כאן תוכל להתכתב עם רופאים ומומחים בתחומים שונים המטפלים באוטיזם. אספנו עבורכם את מיטב המטפלים בתחום על מנת שאלו יוכלו להעניק לכם תשובות ראשוניות ומענה אישי לשאלות ולהתייחסויות שונות הקשורות בטיפול באוטיזם.

הדס שמואל-  מטפלת באמצעות אומנויות-מוסיקה , בעבר גננת בחינוך המיוחד, בוגרת אוניברסיטת חיפה.

בעלת ניסיון רב עם כגננת וכמטפלת רגשית בילדים על הספקטרום האוטיסטי.  עובדת כמטפלת רגשית במוסיקה במשרד החינוך בבתי ספר ובגנים של החינוך המיוחד ובקליניקה פרטית ביקנעם, מרצה במכללה ומעבירה סדנאות בכנסים שונים.

Depending on you were responsible for you determine short list of this means of cell but, there! Digestive juices and doesn t close properly or prepare for each day and other symptoms viagracanadaonlinebuy.com/ encounters something about.

מנחה קבוצות לשיפור מיומנויות חברתיות לילדים עם לקויות התפתחותיות נרחבות. פועלת ברשתות החברתיות להעלאת המודעות לעולם הרגשי של הילד והקשר בינו לבין ההורה. 

 

 

 

השארת פניה למומחה/ת

 

 

מבוא קצר על טיפול במוסיקה ואוטיזם:

 

המוסיקה טבועה באופן טבעי בכל ילד ואדם באשר הוא, היא הפעמה הבסיסית של דפיקות הלב וקולה של אמא, היא קול צעדים ורשרוש שקית. מחקרי מוח-ומוסיקה מהעת האחרונה הראו שאנחנו יודעים לשיר הרבה לפני שאנחנו יודעים לדבר. 

גם התפתחותו של תינוק תחל בבכי שיהפוך למלמול ולאחר שיקבל השבה מהדמות הקרובה יתפתח ויגיע לכדי דיבור.

התקשורת הראשונית הרגשית בין התינוק והוריו היא מעין "תקשורת מוסיקלית" (Communicative Musicality) - ביטוי זה הוטבע על ידי החוקרים Trevarthen and Malloch (2002) המגדירים את המושג כ:"שימוש במוסיקה מתוך מטרה לתקשר באופן רגשי עם האחר" (Trevarthen and Malloch, 2002, עמ' 11).

תקשורת מוסיקלית קיימת אצל כל אדם בעל התפתחות תקינה בכל גיל, אולם ניתן להתמקד ולהבחין בה בבהירות בגילאים הצעירים מאוד ובקשר בין ההורה לתינוקו. זאת מאחר שבגיל צעיר זה לתוכן של המילים יש פחות משמעות עבור התינוק, ולפיכך ניתנת משמעות רבה יותר לתוכן הלא מילולי.

ילדים רבים עם אוטיזם שרים, ממלמלים אך אינם מדברים.

מחקרים עדכניים הבוחנים את הקשר שבין דיבור לשירה מצאו כי היכולת לשיר נפרדת וקודמת ליכולת לדבר. האפקטיביות של היכולת לתקשר עם אוכלוסייה עם אוטיזם באמצעות שירה הוכחה במחקרים רבים מתחומי הטיפול, המוסיקה, המוח, השיקום ומחקרים הבודקים את הקשר ביניהם. העניין של בעלי אוטיזם במוסיקה הוא טבעי ומהותי והוא נוגע גם ללמידה באמצעותה, להפקת הנאה באמצעותה וגם לעשיית מוסיקה.

מחקרים קודמים בטב"מ  מוכיחים כי שימוש בשיר אישי המתאר סדר פעולות שגרתיות וקבועות, נמצא כיעיל מאוד לשיפור רמת התפקוד העצמאית של הילד בתוך שגרה בפעילות ספציפית. 

השפעות נוספות: תחושת המסוגלות של הילד האוטיסט והגביר את יכולת התקשורת שלו עם הסביבה הקרובה אליו משום שהיה מסוגל להתפנות להרחבה לתבניות חדשות בתוך השגרה המוכרת. (Keren, Wolery & Aldridge, 2006)  דגש החוקרים היה על שימת לב להתחלות וסיומים של שירים על מנת שיוכלו להיות ברורים ולסמן את המעבר אל תוך הדבר הנוכחי ואל הדבר/פעילות הבא/ה.

בשנים האחרונות נבנתה שיטה מובנית ללימוד דיבור דרך שירה ופיתוח כישורי שפה ותקשורת במיוחד על אוכלוסיה עם אוטיזם הנקראת AMMT ( Auditory-Motor-Mapping-Training).

השיטה דורשת אימון והיא משלבת בחובה שלושה בסיסיים בהתפתחות שפה: שירה, מוטוריקה הקשורה לדיבור וחיקוי (ידוע כיום כי נוירוני המראה האחראים על יכולת החיקוי, במוחם של אוטיסטים, תפקודם נמצא לקוי).

השירה מעודדת שיתוף שתי אונות במוח: הקדמית והפרונטלית הרבה יותר מאשר דיבור. הפעלת כלי נגינה, ספונטנית או מכוונת, לא רק מעניקה כוונה לתנועה ספונטנית  אלא גם מעניקה מוטיבציה לייצר עוד תנועות מכוונות. בנוסף, בעת הפעלה מוטורית, כמעט תמיד השרירים האוראליים פעילים במקביל. הקול המופק מכלי הנגינה מפעיל את המערכת האודיטורית החשובה גם היא לשיפור מיומניות תקשורת (Wan et.al, 2010).

עובדה מעניינת היא שהטיפול במוסיקה ואוטיזם קיבלו הבחנה והגדרה במקביל החל משנות ה- 40' ועד תחילת שנות ה-60'.

החל משנות ה70' החלו להירשם עדויות על כוחו המרפא/משפר של הטיפול במוסיקה אצל מפתחי שיטות הטיפול הראשונות בטב"מ: נורדוף-רובינס, אלווין וברושיה. Wan et.al, 2010).

 

מחקר מקיף ממספר ארצות על טיפול דינמי במוסיקה ואוטיזם סיכם מספר  עקרונות לטיפול במוסיקה באוכלוסיה עם אוטיזם:

  1. בשלב הראשון בטיפול במוסיקה המטפל מגיב ומשיב למוסיקה שנוצרת בחדר מתוך תנועות ספונטניות או מכוונות של הילד.
  2. בשלב השני השיקוף המוסיקלי יכול להיות מורחב על ידי המטפל בתקווה להרחבה אצל המטופל.
  • למה לשקף? משום תחושת הנראות, על מנת שהמטפל יוכל להיות קשוב, לשם הגברת תחושת המסוגלות העצמית של הילד.
  • צריך לשים לב כי העולם נתפס בעיני האוטיסט ככאוטי ומבלבל, ולכן, על מנת לארגן אותו עבורם הם בוחרים לפעול בחזרתיות תנועתית ומעשית.
  • טיפול במוסיקה מגיע כצורך לאזן בין המוכר והידוע לבין הצורך להיות משוחרר, "ללכת לאיבוד" בתוך הידוע והקיים (גמישות מחשבתית המובילה לסתגלתנות והפחתת חרדה היא התוצאה). לכן יש חשיבות במטפל מיומן היכול להתקדם בצעדים קטנים ובטוחים עם המטופל.
  1. חשיבות בשיתוף הדמויות המטפלות בילד באופן יצירת הקשר בטיפול על מנת ליצור המשכיות. (Gertsegger et.al , 2015).

 

לסיכום :

מחקרים רבים בתרפיה במוסיקה בעבודה עם קבוצות שחבריה אוטיסטים מראים שיפור משמעותי באיכות קשר העין של הילדים, רמה גבוה עם מגמת השתפרות תמידית של קשב-משותף ושיפור מיומנויות תקשורת כוללות. (Lagasse, 2014).

 

כתיבה ועריכה: הדס שמואל – מטפלת מוסמכת במוסיקה בחינוך המיוחד.